שבוע טוב. מכיוון שירדן גנב לי את הנושא שבוע שעבר, כלומר נושא שנאת החרדים, השבוע רציתי להעלות מדרש נפלא של חז"ל. בלי להגזים, הוא אחד המדרשים האהובים עלי, והוא מדרש עמוק מאוד. המדרש ממחיש את מהות הבחירה החופשית ביהדות, לדעתי:
אמרו עליו על רבי אלעזר בן דורדיא, שלא הניח זונה אחת בעולם שלא בא עליה; פעם אחת שמע שיש זונה אחת בכרכי הים, והיתה נוטלת כיס דינרין בשכרה; נטל כיס דינרין והלך ועבר עליה שבעה נהרות; בשעת הרגל דבר הפיחה; אמרה: כשם שהפיחה זו אינה חוזרת למקומה – כך אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אותו בתשובה. הלך וישב בין שני הרים וגבעות, אמר: הרים וגבעות בקשו עלי רחמים! אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך – נבקש על עצמנו, שנאמר כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה [וחסדי מאתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט אמר מרחמך ה’]; אמר: שמים וארץ בקשו עלי רחמים! אמרו: עד שאנו מבקשים עליך – נבקש על עצמנו, שנאמר [שאו לשמים עיניכם והביטו אל הארץ מתחת] כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה [וישביה כמו כן ימותון וישועתי לעולם תהיה וצדקתי לא תחת]. אמר: חמה ולבנה בקשו עלי רחמים! אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך – נבקש על עצמנו, שנאמר וחפרה הלבנה ובושה החמה [כי מלך ה' צבקות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד]. אמר: כוכבים ומזלות בקשו עלי רחמים! אמרו לו: עד שאנו מבקשים עליך – נבקש על עצמנו, שנאמר ונמקו כל צבא השמים [ונגלו כספר השמים וכל צבאם יבול כנבל עלה מגפן וכנבלת מתאנה]! אמר: אין הדבר תלוי אלא בי! הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו; יצתה בת קול ואמרה רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא.
אליעזר עשה שינוי תודעתי כנראה באותו רגע, כשהזונה אמרה בהלצה שאין סיכוי שאליעזר יחזור בתשובה, והחליט לצאת החוצה לבקש רחמים מהקב"ה. אז, זהו שלא. אליעזר ביקש מכל מיני ישויות ועצמים שיבקשו עליו רחמים: שמש וירח, גבעות והרים, כוכבים ומזלות, שמיים וארץ. כולם סירבו לאליעזר. ואז, הוא אמר משפט כל כך אדיר: "אין הדבר תלוי אלא בי".
במדרש הזה אולי צפונה כל הבנת החובה לעבוד את ה' ביהדות. המשפט הוודאי בולט במדרש הוא "אין הדבר תלוי אלא בי". אם אדם יגיע להכרה הזאת במילואה, הרי שהוא יחיה את הבחירה החופשית בצורה האמיתית והנכונה ביותר. המשפט מבטא הצהרה של האדם, כי כל האחריות על מעשיו מוטלת עליו. לצורך העניין, החטא הספציפי של אליעזר לא משנה. על כל תאווה וחטא צריכה לחול ההבנה הזאת. אליעזר עשה שינוי תודעה כאשר קראו תיגר על יכולת הבחירה החופשית שלו. הוא פתאום הבין שאם לא עכשיו, אימתי. אך, בשלב זה הוא לא הבין את האמת על אחריותו עדיין.
בחירה חופשית
ברור הדבר, שאליעזר לא באמת שאל את כל הבריאות האלו פיזית, ואף לא קיבל מענה. הדבר מובא במדרש כדי להמחיש רצון שיש לאדם: להפיל את האחריות על מעשיו על הטבע ועל אנושיותו. האדם רוצה להתנער מאחריות על מעשיו ועברותיו, ולכן עונה לעצמו בתודעתו שזה "טבעי". כך המדרש מבטא זאת: אליעזר מבקש מן הטבע שיבקש עליו רחמים, כלומר ייקח אחריות על מעשיו. אך, לא כך הדבר ביהדות. אדם מצווה לנצח את יצרו הרע, כלומר את תאוותיו, ובעצם את עצמו וטבעיותו בקיום המצוות, ודבר זה מתבטא במענה שהם נותנים לאליעזר: כל בריאה צריכה לקחת אחריות על מעשיה, ולתת דין וחשבון על עליהן.
אך כל החכמה במדרש מתבטא במשפט המחץ של אליעזר. לאחר שהבין אליעזר הבין שכל האחריות עליו, הגיע לשלמות ההכרה האנושית בחובתו: בסופו של דבר, בשעת מעשה, בהכרעה האחרונה של האדם, אם לחטוא או לא, הוא עומד בודד לגמרי, בעולם שכולו המאזניים הפרטיות של האדם. שום דבר לא עוצר אותו, לא מגביל אותו, לא עוזר לו. ההכרה הענקית הזאת, שברגע המעשה אין עזר לאדם בכלל וכל העולם תלוי בו ורק בו, ובהחלטתו, היא גרעין החובה לעבוד את ה' ביהדות, לדעתי. אין משפט על הבחירה החופשית ביהדות שמנוסח יותר יפה, מאיך שהמדרש אומר בשם רבי אליעזר.
ומדוע נקרא אליעזר "רבי" כשנפטר? אפשר להסביר שהיה לו הרהור תשובה, אך אני נוטה להסביר זאת בכך שהוא הגיע להכרה תורנית אדירה, שלא רבים הגיעו אליה. תנאי לקבל את התורה הוא הנכונות לקיימה, שכן אין משמעות לחובת האדם לעבוד את בוראו, בלי הכרתו בכך שהוא יכול. לכן הוא נקרא רבי: הוא עבר שלב חשוב מאוד בעבודת ה', לאחר אמונה בו, והיא ההכרה המלאה ביכולתו ובחובתו לעובדו.
ההכרה של רבי אליעזר
זוהי פרשנותי העיונית של המדרש היפהפה הזה. הוא עמוק מאוד, ואני בטוח שיש לו עוד הרבה רבדים שבכלל לא נגעתי בהם, למשל פירוט הדוגמאות שהמדרש נתן לחפצים שאליעזר ביקש מהם שיבקשו מהם רחמים. אני לא אוהב לסיים דברים "ביהי רצון", מכיוון שלעיתים זה נשמע רדוד ומעכיר את התוכן, אך פה אני מרגיש בסדר גמור:
יהי רצון שנגיע להכרה מלאה בבחירתנו החופשית, ונעבוד את ה' בשלמות הדעת והמעשים. מה דעתכם על פרשנותי? האם יש לכם פירושים שונים, או ביקורת על מאמרי? אשמח לשמוע ולהשתתף, נתנאל.
הברבריה 
הבר יפה מאוד.
חילך לאוריתה,יששכוייח.
הבר לגבי קביעתך בנושא ה"רבי" אני רוצה להעיר
שהכרה תורנית עמוקה איננה הופכת רשע לצדיק כלל.
אולי נוספה לבוחער עוד מצווה אבל הוא עדיין רשע ביחס ישיר(שז"ל ויש גם לדון האם זה נחשב איסור דרבנן או דאורייתא לבוא על גויה דרך מקרה(ראה ספר החינוך פרשת ואתחנן מצווה תכז. בסוף -אך עדיף שתקרא את כל המצווה -לא ארוך))
ו כמאמר הרמב"ם בהילכות תשובה שרשע זה אדם שיש לו יותר עברות ממצוות ומשמע מהגמרא שהוא לא היה צדיק כלל.
ולכן חובה לומר שזה הרהור תשובה שהפכו מרשע לזכאי.
כמאמר הגמרא:" מקודשת מספק שמא הרהר בתשובה".
גדולה תשובה שמגעת עד כיסא הכבוד(מסכת יומא דף פו/א)
חבר .
אני דווקא חושב, שאף צדיק גמור אינו ראוי להיקרא רבי- עד שירכוש השכלה תורנית גדולה. כלומר, אפילו בן אדם שכל חייו מקשיב לרב, ולא עבר הלכה אחת בחייו- אינו גדול בתורה, ואינו רב. אך מן המסקנה של המיימרא שלא הבאתי- יש להסיק שהוא אף נחשב צדיק גמור מכיוון שנאמר עליו:"יש קונה עולמו בשעה אחת". אך גם גדול בתורה אינו נחשב צדיק וודאי, ויכול להיות רשע גמור, שבקיא בכל התורה כולה. במאמר שלי רציתי להסביר למה חז"ל התכוונו כשמו את המיימרא בגמרא(חולין), ואיזה מסר דתי רצו להעביר. העובדה שהם חתמו את המדרש בכך שהוא נקרא "רבי", שמעיד על גדלות בתורה- מראה שהם התכוונו להעביר גם, שחלק מהותי מן הבנת התורה- היא הבחירה החופשית. תודה רבה על השבח שלך נועם. נחמד לדעת שיש קורא מסור כמוך.
הם רצו להמחיש את חשיבות הבחירה החופשית בעבודת ה', בחתימתם את המדרש בכך שהשינוי הרוחני שהוא עבר- גרם לו להיות רבי. מסקנת המדרש היא: חלק מהותי מן התורה היא הבחירה החופשית, הזכות לבחור.
לדעתי הוא פשוט מכונה רבי בגלל הקראים שקראו לעצמם יהודים אז המציאו את התואר רבי "היהודים הרבניים" (מה שאני משער שאתה יודע וזה פרח מזיכרונך) עיין ערך "רבי יהודי" וכו'.
ירדן- לך עניתי. אריה- מן הקונטרסט שבתחילת המאמר, שלא קראו לו "רבי", יש להבין שעבר שינוי רוחני כלשהו, וזה לא סתם תואר שהדביקו לכל יהודי שהוא לא כופר. ואם תאמר, שלפני היה פושע או כופר כקראי, הרי שהמדרש אינו מספר סיפור היסטורי אלא בא להעביר מסר ככל מדרשי חז"ל- ולכן יש להבין כל מילה כמה עומד מאחוריה, ולכן התואר "רבי" משמעותו משהו רוחני ולא סתם תואר שהיה מקובל בזמן כותב המדרש.
קשה לי לקבל את הטענה שבקשת רחמים מיישויות גשמיות נוגד את הבחירה החופשית. אם כל בקשה היא הסרת אחריות, אז איך אנחנו מתפללים בכל יום "השיבנו ונשובה"? הבחירה החופשית היא האם לחטוא או לא, אם ה' ירחם עלינו זו לא בחירתינו, ואין הבדל אם אנחנו מבקשים רחמים ממנו או מאחרים שיבקשו ממנו.
(לדעתי ההבנה של אלעזר בן דורדיא היא ידיעת ה' שמשמעותה הישירה היא עבודת ה' ולא יישויות גשמיות. לכן למרות שקל לנו בהרבה לבקש ולהתפלל למוכר לנו, כמו השמיים, ההרים וקברי צדיקים, מהות היהדות היא לעבוד את ה' דווקא)
אתה לא יכול להגיד שעיקרון ועיקר המדרש הוא שהוא הגיע להבנה על עבודת ה' בעיקר, משום ההתחלה של המדרש, וסופו של המדרש- שלא קשורים לעניין הזה בכלל. לא התייחסתי לעובדה שהוא ביקש בכלל מישויות גשמיות, אלא למה הוא רצה להוציא מהבקשה. אני לא אמרתי שבקשת רחמים מיישויות גשמיות נוגד את הבחירה החופשית. לא התייחסתי ליישויות גשמיות כעצמים ממש- חז"ל הביאו את המדרש הזה, כמדרש ולא כסיפור בעלמא. לכן, יש להבין את הדברים לא כפשוטם: פירשתי שאליעזר בן דורדייא אינו אדם ממש, אלא הוא מייצג את האדם הרגיל. הישויות הן לא ישויות ממש- אלא הן מייצגות את הטבע. לא התייחסתי לעובדה שאליעזר ביקש מהעצמים שיבקשו עליו רחמים- התייחסתי לעובדה שבני האדם "מבקשים רחמים" מהטבע, כלומר מסירים מעצמם אחריות בטבעיותם.
גם תחילת המדרש וגם סופו קשורים מאוד לעניין ידיעת ה',
גם כמדרש שחז"ל הביאו טענתי עומדת
וגם כמשל על האדם והטבע היא מתאימה.
המדרש מספר שהאדם ביקש מהטבע שיבקש עליו רחמים דווקא, הוא לא ביקש רחמים מהטבע עצמו. אין בכך שום הסרת אחריות, עובדה שחז"ל עצמם תקנו לבקש רחמים מה'.
אני הבנתי את המדרש הזה כמדבר באופן בלעדי על בחירה חופשית, ולא על ידיעת ה'. ואני עדיין חושב ככה, בגלל המשפט אין הדבר תלוי אלא בי. ועוד פעם!!! אני פירשתי את המדרש כרוח האדם שנאבקת בטבעיות שלו, ולא בבקשת רחמים מה'(או מנתיניו) ממש. בעת שאדם בוחר בחירה האם לחטוא או לא, כל הבחירה מוטלת עליו בשורה התחתונה- אם ה' הביא אותו ממש לכך שהוא לא יחטא- הרי שהוא לא עשה שום דבר והעובדה שהוא לא חטא- אין לה שום משמעות של עבודת ה', מכיוון שהאדם לא עש זאת אלא ה'. בכלל לא דיברתי על בקשת רחמים מה' באופן כללי. לא פירשתי את בקשת הרחמים כפשוטו, אלא כהסרת אחריות.
אבל זה לא מה שכתוב, נקודה. משפט מרכזי וחוזר במדרש הוא ׳בקשו על רחמים׳ כשאלה ו׳עד שנבקש עליך נבקש על עצמינו׳ כתשובה. זה לא מסתדר עם הפירוש שלך, אם המדרש היה מדבר על בחירה, אליעזר היה מבקש להפסיק לחטוא, לא רחמי שמיים. בינתיים שאתה לא מסביר את המילים האלו ממש ע״פ הרעיון שלך, הוא לא מסתדר עם המקור
וידר.האם אתה פרסמת את הבלוג בפורום "אנשים חושבים" או משהו כזה??
פרצוף כועס. |:;-{ אולי תוסיפו סמיילים לתגובות